בשורה צרכנית או התייקרות נוספת של המשכנתא?

ממש רגע לפני חג סוכות, הוציא בנק ישראל טיוטה להוראה שאומרת שמשך הזמן שבו הצעת המשכנתא ללקוח תהיה בתוקף תעלה מ-12 יום ל-24 יום. בעצם היום התהליך מתנהל ככה שהולכים למספר בנקים, עושים סקר שוק ומקבלים הצעות מהבנקים – מה שמכונה אישור עקרוני. האישור הזה הוא בעצם מסמך שהבנק אומר לנו – אני מוכן להלוות לך 700 אלף שקל לדוגמא, במסלולים האלו, בריבית 3% אחוזים. האישור הוא גם התחייבות של הבנק לקבע לי את הריבית שהוא הציע ל-12 יום

אבל מהרגע שקיבלנו את המסמך הזה השעון מתחיל לתקתק. כי ב-12 יום האלו אנחנו גם צריכים לקבל החלטה על ההצעה המועדפת וגם לבצע לא מעט משימות בירוקרטיות כמו לבצע שמאות לדירה, חתימת נוטריון, ביטוחי חיים ומבנה ועוד ועוד

פרק זמן קצר מדי

מה קרה בפועל? חלק מהלווים הצליחו והכל טוב אבל חלק סיכמו תנאים עם הבנקים, יצאו למירוץ ובדרך הבירוקרטיה ניצחה אותם והם הגיעו לבנקים אחרי ה-12 יום עם הלשון בחוץ ואז הבנקשינה את הריבית כי התנאים בשוק קצת השתנו בזמן הזה – כלומר העלה/הוריד את הריבית ביחס לאישור העקרוני

לכן, מצד אחד מדובר בצעד חשוב מאוד שיזמה התאחדות יועצי המשכנתאות יחד עם מספר חברי כנסת. 12 יום (שהם אגב לא 12 ימי עסקים אלא ימים שכוללים שישי שבת וכדומה) זה פרק זמן קצר מדי והיו לא מעט זוגות ורוכשים שלא הספיקו לעמוד בו

אין ארוחות חינם

אבל מה הצד השני של המטבע? הרי אין ארוחות חינם והטיוטה הזאת מחייבת את הבנקים להתחייב לנו לריביות לפרק זמן כפול ממה שנהוג היום. לכן, לא מופרך להניח שהבנקים יפצו את עצמם על כך שהם צריכים לקבע את הצעת הריבית לפרק זמן ארוך יותר ולכן יעלו את הריבית בעוד פסיק אחוז כבר הצעה הראשונית שהם מגישים לנו – ככה אם יהיה שינוי ב-24 יום הבאים, הם כבר מוגנים

כמו תמיד, מידת התחרות בשוק המשכנתאות תכריע אם הבנקים יגלגלו אלינו את הרגולציה או שיספגו חלק בעצמם