כמו באמריקה: כל הדברים שאתם חייבים לדעת על דירוג אשראי אישי

בעוד כשנה יקומו אזרחי ישראל למציאות כלכלית-פיננסית חדשה לחלוטין, מציאות שהם לא מכירים אך כזאת שתשפיע מאוד על אלו שירצו לבקש אשראי. בתחילת 2019 אמור לצאת לדרך מאגר נתוני האשראי – מאגר שהשורה התחתונה והמרכזית שלו היא דירוג אשראי אישי לכל אזרח – לראשונה בישראל

איך יגיעו לאותו דירוג שייקבע האם נוכל לקבל אשראי ובאיזה מחיר? באמצעות מידע שיאספו עלינו. מצד אחד מאגר כזה נחוץ כדי לפתח תחרות בשוק האשראי הישראלי שנשלט על ידי הבנקים, מצד שני יש פה חשש אמיתי מפגיעה בפרטיות והתפתחות "האח הגדול" הפיננסי. האם המאגר יועיל לאזרחי ישראל? כמו כל דבר, התשובה תהיה תלויה ביישום ובאותיות הקטנות. עד אז, כדאי שתכירו את אחת הרפורמות הפיננסיות הגדולות שידע המשק

מהו מאגר נתוני האשראי

המאגר יאסוף מידע על ההתנהלות הפיננסית שלנו ועל היסטוריית התשלומים. חברות ייעודיות שקיבלו רישיון מבנק ישראל יתחברו אליו, ישקללו את המידע שנמצא בו ויבנו דירוג אשראי אישי לכל אזרח. כך חברות פיננסיות וחברות אשראי יוכלו לקבל מהמאגר מידע על לווה מסוים ולהעריך את הסיכון שלו בדיוק רב יותר. מאחר שהריבית היא גם פונקציה של סיכון, ככל שהסיכון ידוע כך אפשר להציע ריביות אטרקטיביות יותר

אילו גופים יאספו עלינו מידע

הקמת המאגר תחייב את הבנקים הגדולים, שמחזיקים כיום במידע עצום על לקוחותיהם, לשתף אותו, כמו גם חברות פינניסיות חוץ־בנקאיות. כל גוף כזה שירצה להשתמש במאגר כדי לקבל מידע על אזרח יצטרך למסור מידע. גם גופים ציבוריים יחויבו לספק מידע: אל גופים כמו לשכת ההוצאה לפועל, בנק ישראל, כונס הנכסים הרשמי ומערכת בתי המשפט, שמחויבים לספק מידע כבר כיום, תצטרף גם חברת החשמל. לא שילמנו בזמן את חשבון החשמל? זה עלול לפגוע לנו בדירוג

מה ייחשב פיגור בתשלומים על פי המאגר

בשביל שפיגור בתשלומים יירשם לכם "בתיק האישי" הוא צריך לעמוד בשני מבחנים. מבחן הסכום – תשלום בסכום העולה על 200 שח, ובמבחן הזמן – איחור שנמשך יותר מ-30 ימים ממועד התשלום ובתנאי שנשלחה לנו התראה לתשלום. חברת חשמל שלחה לנו מכתב שיש חוב מלפני חודשיים על סך 300 שח? אז עכשיו זה יירשם ופיגור בתשלומים כמובן יפגע בדירוג

האם אני יכול לסרב להיכלל במאגר

כדי להתניע את הקמת המאגר נקודת המוצא השתנתה: במקום שהלקוח יידרש להסכים לאיסוף המידע החיובי עליו - ברירת המחדל תהיה איסוף המידע, אלא אם כן הלקוח סירב לכך. אבל שימו לב, עצם איסוף המידע עדיין לא אומר כי כל חברת אשראי תוכל לדלות את הנתונים עליכם ולהתבונן בהם. ספק אשראי שירצה לראות את הנתונים על הלקוח במאגר יצטרך לקבל את הסכמתו המפורשת לכך

כמו כן, לקוח יכול לסרב לכך שיאספו עליו מידע פיננסי. פה יש גם כוכבית חשובה - אם כבר יש במערכת מידע שלילי עליכם, אי אפשר להמחק מהמאגר עד שהנתונים עצמם יימחקו, וזה מוביל אותנו לשאלה הבאה

כמה זמן יישמרו עלינו את המידע

המידע שנאסף עלינו יישמר ל-3 שנים. לאחר 3 שנים, כל הפרטים המזהים שלנו - אלו שמקשרים בנינו לבין המידע יימחקו. בנק ישראל ימשיך לשמור את המידע לעוד 7 שנים כדי לגבש תמונה רחבה על מה קורה במשק ובשוק אשראי לצורך פיקוח וההגבלות שהוא מטיל על השוק

איך נוכל לדעת מה דירוג האשראי שלנו

לשכות האשראי, אותן חברות שיתחברו למאגר וישקללו לנו ציון, יחוייבו לשלוח לנו דוח שנתי עם כל הפרטים עלינו – ללא תשלום

מה קורה אם אני לא מסכים לדירוג שנתנו לי

הדירוג הזה הוא לא תורה משמיים. הוא פשוט תוצאה של איסוף נתונים, הכנסתו למודל ובסוף יוצאים 3 מספרים שיקבעו חלק גדול מהעתיד הפיננסי שלנו. אם אתם חושבים שנעשה לכם עוול – לא שיקללו נכון את הנתונים, שיקללו נתונים שגויים וכדומה – אתם יכולים לפנות ללממונה על המאגר בבנק ישראל. הוא יערוך בירור עם ללשכת האשראי שמספקת את הדירוג וללשכה יש עד 7 ימים כדי לספק תשובה מפורטת ורצינית. בזמן הזה – אם חברת אשראי תוציא עליכם דו"ח – יצויין שם שנעשה כרגע בירור לגבי אמינות ועדכניות הנתונים

למה צריך את זה

המצב שנהוג היום מונע התפתחות של שוק תחרותי באשראי למשקי בית. המשמעות היא שצרכנים משלמים ביוקר על הלוואות שהם לוקחים, מאחר שרק הבנק שבו הם מנהלים את חשבון הבנק שלהם מחזיק מידע עליהם ולכן יודע להציע להם הלוואה אטרקטיבית. כלומר אם חושבים על זה, הבנ בעצם מחזיק במונופול על המידע שלנו- שאר הבנקים וגופי מימון אחרים פשוט צריכים להעריך את מצבו של הלקוח ולכן תמיד יציעו לו ריבית גבוהה יותר

יש גם חששות וסכנות: האם הדוח הזה ישמש רק את הבנקים וחברות האשראי

אז כאן נכנס החשש הכי גדול שמתלווה להקמת המאגר. האם דירוג האשראי ישמש רק את הבנקים ואת חברות האשראי בהחלטה האם להעמיד לנו הלוואה? בארה"ב לדוגמא, הדירוג הזה משפיע דה פקטו גם על היכולת שלך לשכור דירה או להתקבל לעבודה. חוק נתוני האשראי הישראלי קובע במפורש שבעל דירה או מעסיק שיבקשו לראות את הציון הפיננסי שלנו עוברים על החוק וצפויים לעונשים אבל לפעמים מתפתחת נורמה עוקפת חוק. כלומר אם ממש נרצה את הדירה שראינו ואנחנו יודעים שיש לנו מתחרים עליה, אז למה שלא נציע לבעל הבית לראות את דירוג האשראי שלנו ושיידע שאנחנו נהיה אחלה שוכרים. איך החוק מתייחס לזה? אין לו מענה לזה

האם הרפורמה תפגע בשכבות החלשות

מעבר לכך יש גם טענות שהקמת המאגר תביא לפגיעה חמורה בשכבות החלשות כי כעת המידע שלהם יהיה ידוע לכל הבנקים ואף אחד לא יירצה להעמיד להם אשראי. לטיעון הזה צריך להגיד שני דברים: א. גם היום נאסף עלינו מידע, רק שהמידע שנאסף הוא בעל אופי שלילי בלבד. חוק נתוני האשראי הקיים נחקק ב־2002, ובעקבותיו הוקם מאגר שכולל רק מידע על התנהלות פיננסית לקויה של לקוחות, כלומר צ'קים שחזרו, חשבונות שנחסמו, אי־עמידה בהחזר חובות וכדומה. המשמעות היא שכיום נאסף מידע רק על כ־10% מהאוכלוסייה שנכנסים ל"רשימה שחורה". יתר ה־90% לא מקבלים דירוג אשראי ולשום גוף פיננסי מלבד הבנק שהם משתייכים אליו אין יכולת לתמחר אותם נכון

כמו כן, ישנו מחקר מקיף בנושא שנשען על הנסיון בארה"ב (המחקר מופיע בדוח הועדה שהמליצה על הקמת המאגר). לפי אותו מחקר עולה כי איסוף ושיתוף של מידע חיובי דווקא מיטיבים עם החלשים: בארה"ב, למשל, שיעור ההלוואות המאושרות למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה קפץ ב־30%–36%, לעומת עלייה של 20% בקרב בעלי הכנסה גבוהה. חברי הוועדה ציינו כי הוספת מידע חיובי מביאה להיצע אשראי גדול יותר מחד ולשיעורי חדלות פירעון קטנים יותר מאידך, וזו בעקבות יכולתם של מלווים לתמחר את הסיכון בדיוק רב יותר