בינואר 2017 השיק משרד האוצר את תוכנית "חסכון לכל ילד" במטרה שדור הילדים יתחיל את החיים מנקודת פתיחה אחרת ובכך קיוו בעצם לצמצם את אי השוויון. מה התוכנית אומרת? עבור כל ילד מתחת לגיל 18 - המדינה מפקידה כ-50 שקלים כל חודש לתוכנית חסכון ולהורים בעצם יש פה שתי החלטות חשובות לעשות:
איפה חוסכים לילדים
האם להשוות את ההפקדה של המדינה ולהוסיף עוד 50 שקלים. (אי אפשר יותר)
איפה יופקדו הכספים: בקופת גמל או בבנק. ואם בוחרים בקופת גמל - צריכים גם לבחור את מסלול ההשקעה שלה.
ומה קורה אם ההורים לא עושים את אף אחד מהבחירות האלו? אז יש ברירת מחדל. ועד כה היא אמרה שהכסף יועבר לקופת גמל בסיכון נמוך וסכום ההפקדה יהיה 50 שקלים בלבד (כלומר - ללא הפקדה נוספת של ההורים). ב-2022 רשות שוק ההון הודיעה כי תפעל לשנות את ברירת המחדל כך שהיא תהיה השקעה במסלול עם סיכון גבוה.
ועד שזה יקרה, שימו לב למספר הבא מתוך מחקר של ביטוח לאומי: 1 מכל 3 הורים לא עושה בחירה אקטיבית אלא נשען על ברירת המחדל ובעצם החיסכון של הילדים עבר למסלול השקעה עם סיכון נמוך שמשקף גם פוטנציאל תשואה נמוך יותר. במחקר אחר של ביטוח לאומי העלו ספק אם התוכנית במתכונת הקיימת אכן מצמצת את אי השוויון. למה? כי אלו שנשענו על ברירת המחדל של המדינה היו לפי המחקר הורים ללא השכלה פיננסית ובמצב סוציואקונומי נמוך יותר. כמו כן המחקר הראה ש-32% מההורים בחמישון התחתון הוסיפו הפקדה נוספת של 50 שקלים בעוד בחמישון העליון שיעור זה עמד על כמעט 80%.
ומה קורה אם ההורים לא עושים את אף אחד מהבחירות האלו? אז יש ברירת מחדל. ועד כה היא אמרה שהכסף יועבר לקופת גמל בסיכון נמוך וסכום ההפקדה יהיה 50 שקלים בלבד (כלומר - ללא הפקדה נוספת של ההורים)
סיכון גבוה לילדים
תוכנית חיסכון לכל ילד היא למעשה תוכנית השקעה ארוכת טווח כי כאמור הכספים משתחררים רק בגיל 18 והמדינה אפילו נותנת תמריץ קטן להשאיר אותם עד גיל 21. המשמעות של טווח השקעה ארוך היא שניתן (ואולי אפילו אף מומלץ) לקחת סיכון גבוה יותר בכלל הנוגע לאופי ההשקעה.
רגע לפני שאנחנו כבר מתגרדים וזזים באי נוחות על הכסא כי הרי מי אוהב סיכון? ובטח לא בכספי הילדים, אז חשוב להבין שבעולם ההשקעות סיכון גבוה יותר מגיע עם סיכוי גבוה יותר שהכסף יגדל, ויצמח. שוק ההון הוא אכן מקום תנודתי ולא צפוי אבל ההנחה הבסיסית היא שככל שיש לנו טווח השקעה ארוך אנחנו יכולים לקחת סיכונים גבוהים יותר בהשקעת הכספים כי התנודתיות של הטווח הקצר פחות רלוונטית לנו, ואילו הנתונים ההיסטוריים מראים שלמרות משברים ולמרות התנודתיות, בטווח הארוך השווקים נוטים להתקדם ולעלות.
ושנייה לפני שנעבור לגרף פה למטה חשוב להבין מה הכוונה שאנחנו מדברים סיכון גבוה או סיכון נמוך. רמת הסיכון נמדדת בעצם לפי התנודתיות (סטיית התקן) של ההשקעה. באופן מעשי, ככל שיש יותר מניות בסל ההשקעה שלנו ככה ההשקעה נחשבת למסוכנת יותר כי מניות הן תנודתיות יותר. במסלול עם סיכון גבוה לצורך העניין יש בערך כ-90% מניות ואפילו 100%. במסלול עם סיכון נמוך יש כ-10%-20% במניות.
ועכשיו, בואו נעבור לגרף. הנחנו שאנחנו מפקידים 104 שקלים כל חודש (כלומר ההורים לקחו החלטה אקטיבית להוסיף עוד 52 שקלים בנוסף להפקדת המדינה). בנוסף, בחישובים נשענו על התשואה הממוצעת של כל מסלול השקעה ב-5 השנים האחרונות. נכון, אף אחד לא מבטיח שמה שהיה הוא שיהיה אבל גם אם מסתכלים על מוצרי השקעה אחרים ובוחנים את פערי התשואות בין סיכון נמוך לסיכון גבוה לאורך תקופה ארוכה יותר עדיין רואים פערים גדולים בתשואה המתקבלת לאורך זמן.
הגרף כאן למטה למעשה מראה לנו שהפער המשוער בין הפקדה לילדים במסלול השקעה עם סיכון גבוה לבין השקעה בסיכון מועט שווה כ-25 אלף שקל לאורך 21 שנה או אם תרצו, יש פערים של כ-70% בין הסכומים שיכולים להתקבל.
ודווקא נקודת הזמן שבה נכתב הפוסט היא נקודה טובה להמחיש את החשיבות של הסתכלות לטווח ארוך. נכון לכתיבת הפוסט הזה העולם הכלכלי סוער והשווקים הפיננסיים מציגים ירידות מתמשכות, חדות ועצבניות. אם נסתכל על המסלול עם הסיכון הגבוה - הוא ירד בשנה האחרונה בכ-5%-6% בעוד שהמסלול עם הסיכון הנמוך רושם ירידה של כ-1.5% בלבד. והנה לכם המשוואה גם לצד השני - סיכון גבוה יותר אומר שבתקופות של ירידות - ההפסד יהיה גבוה יותר ואילו בתקופות של רווחים - הרווחים יהיו גבוהים יותר. לאורך זמן אנחנו מאמינים (וההיסטוריה מראה) שהכלכלות ימשיכו להתקדם, לצמוח ולכן יציגו יותר תקופות של עליות ותשואות גבוהות יותר למי שמוכן להסתכן.
להרשמה לרשימת התפוצה וקבלת טיפים פיננסיים:
Comments