המדינה מגדירה מחדש את רשת הבטחון שהיא מעניקה לכספי הפנסיה

שר האוצר, משה כחלון, שינה בשבוע שעבר את רשת הבטחון שהמדינה פורסת לחוסכי הפנסיה. אם צריך לסכם את הרפורמה במשפט אחד: הפנסיונרים יזכו להגנה מרבית של המדינה. הצעירים יהיו חשופים יותר לשוק ההון. הנה בכמה נקודות מהות השינוי

מה המצב היום?

היום כמעט שליש מהפנסיה של החוסכים מקבלת תשואה ידועה ומוגנת. כלומר לא משנה אם שוק ההון נופל, 30% מהפנסיה של כולנו מוגנים. את ההגנה הזאת אנחנו מקבלים היום באמצעות אגרות חוב שהמדינה מנפיקה. אגרות החוב האלו (המכונות – אגח מיועדות) מקנות תשואה מובטחת של 4.86% בשנה. שני השליש הנותרים של הפנסיה שלנו מושקעות בשוק ההון – כלומר במניות, באגרות חוב וגם בנדלן.

מה הוא השינוי הגדול?

ההקצאה הזו תשתנה בחודש יולי ובהדרגה כך שבשלב הסופי רק חוסכים מבוגרים בגילאים 50 ומעלה יהנו מהאג"ח המיועדות בעוד כספי החוסכים הצעירים יושקעו כולם בשוק ההון ובנדלן. על פי המודל החדש, 60% מהחסכון של הפנסיונרים יובטחו באגרות חוב מיועדות (כלומר, 40% עדיין יהיו בשוק ההון).

מה ההיגיון?

הדבר הזה נועד בעיקר כדי לפרוש רשת הגנה לחסכון של הפנסיונרים. כלומר שלא יהיה מקרה כמו ב-2008 שם הפנסיה של אנשים מבוגרים נחתכה בחצי. ברגע שכמעט שני שליש מהפנסיה של המבוגרים מוגנים ונושאים תשואה של 4.86% – תשואה יפה מאוד בעולם הריביות הנוכחי – יהיה אפשר להשקיע את ה-40% באפיקים סולדים ומוגנים יחסית כדי לשמור להם על הפנסיה – מחד בלי לסכן אותה בשוק ההון, מנגד בלי לשחוק את התשואה על החסכון – שאמור עדיין להספיק לשנים ארוכות. הדבר הנחמד הזה מגיע על חשבון החוסכים הצעירים.

את הפגיעה בצעירים מסבירים באוצר שלאלו יש עוד זמן חסכון ארוך ובטווח הארוך השווקים מתקנים ועולים. נקח למשל חוסך בן 35 , יש לו- לפי העולם של היום- עוד 32 שנים עד פרישה. כנראה שב-32 שנים יהיה לפחות משבר אחד בבורסה אבל לפחות יש לו מספיק זמן לתקן חזרה למעלה. מחקר שעשו בחברת הביטוח הפניקס מצא שאחרי המשבר, משך הזמן שהשווקים מתקנים את עצמם (חוזרים לאותה נקודה) עומד על קצת יותר משנתיים. במקרה של חוסך בן 65 – זה שנתיים שלא בטוח שיש לו, במקרה של חוסך בן 35 – יש לו מספיק זמן לתקן.

ועדיין, למה עושים את זה?

הרפורמה של כחלון נועדה לטפל בבעיה מהותית בשוק הפנסיוני בה הצעירים מסבסדים את הפנסיה של המבוגרים – בעיה שהלכה והעמיקה בגלל סביבת הריבית האפסית במשק.

זה הולך ככה: היום, בעת הפרישה לפנסיה, החסכון של הפורשים עובר למסלול השקעות פחות מסוכן כדי להפחית את רמת התנודתיות. מסלול השקעות המושקע באגרות חוב סולדיות שבהתאם עושות גם תשואה יחסית נמוכה (בגדול, סיכון נמוך=תשואה נמוכה וגם להפך). איפה הבעיה? שהקצבה של אותם חוסכים לפנסיה לא מחושבת לפי התשואה הנמוכה שמשיגים להם (שוב בגלל הריבית הנמוכה במשק) אלא לפי ריבית שרירותית שעומדת על 3.74%.

במילים אחרות וכדי לעשות את זה הכי פשוט – תחשבו שמחשבים לאותם פורשים את הפנסיה כאילו הכסף שלהם משיג כמעט 4% אבל בפועל הוא עושה כ-2%. מישהו צריך לממן את הפער הזה שבו הפנסיונרים מקבלים קצבה גבוהה ממה שהקרן יכולה לשלם להם. החוסכים הצעירים, הקיימים, הם ששילמו את הפער הזה.

אבל עדיין הצעירים יסבסדו 40% מהפנסיה של הפורשים?

אז כאן נכנס צעד נוסף שבאוצר מתכוונים להכניס לתוקף – צעד שעד היום לא היה לאוצר אומץ ליישם אבל כנראה שיחד עם פריסת רשת בטחון גבוהה לפורשים – הם מרגישים בנח להוציא סוף סוף גם את הנושא הזה לדרך. במקום לחשב את הפנסיה הלא מבוטחת של הגמלאים לפי נוסחה קבועה וישנה של כמעט 4% – באוצר מנחים את קרנות הפנסיה לחשב את הקצבה לפי ריבית השוק. הקרנות הצליחו להשיג תשואה יפה? אחלה, הכל טוב.

לא הצליחו? יהיה מנגנון שיישחק את הקצבה כדי להתאימה לתשואה האמיתית. כדי למנוע זעזועים הדבר הזה ייעשה אחת לשנה, ואם יהיה קיצוץ בקצבה עצמה הוא כנראה יעשה גם בהדרגה. נכון, אפשר להתסכל על זה בתור גזירה נוראית שבה "מקצצים" בפנסיה לאנשים המבוגרים שזה עתה יצאו לפרישה ואפשר פשוט לראות בזה תיקון עיוות – בו הפורשים לפנסיה קיבלו כסף שלא באמת מגיע להם על חשבון החוסכים הקיימים.