האינפלציה ב-2020 סיימה בטריטוריה שלילית עם ירידה של 0.7%. בהגה המקצועית קוראים לזה דיפלציה והמשמעות היא שהמחירים במשק ירדו (אז זה טוב לנו לא? לא בהכרח). הקורונה כמובן השפיעה בצורה חדה על האינפלציה בשנה החולפת.
אבל זה שייך לעבר. הקורונה הביאה את הבנקים המרכזיים והממשלות לשפוך כסף כדי לנסות להתניע את הכלכלה, ולכן המגפה הזאת כנראה תשפיע גם על האינפלציה בשנים הקרובות. לאינפלציה יש השפעה רחבה על החיים שלנו והשפעה כפולה על המשכנתא שלנו. אבל לפני הכל מה זה בכלל?
אינפלציה (=מדד המחירים לצרכן) היא השינוי ברמת המחירים במשק. בכל 15 לחודש, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את מדד המחירים לצרכן ובמדד הזה הם אומרים לנו מה קרה למחירים של מגוון מוצרים ושירותים במשק. המדד הזה בודק את מחירי הפירות, הירקות, מוצרי הלבשה, הנעלה ועוד המון דברים. כשאתם שומעים בחדשות שמדד המחירים לצרכן עלה בחודש מסוים ב-0.2% המשמעות היא שהייתה אינפלציה חודשית של 0.2% או בעברית - שהמחירים עלו ב-0.2%. אגב, נהוג לחשוב שאינפלציה זה מעין מדד ליוקר המחיה במשק הישראלי. בפשטות אפשר כמובן להסביר את זה ככה אבל בפועל זה לא נכון ולא מדויק כי האינפלציה נשענת רק על סל מוצרים מסוים שאותו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בודקת. האם אלו המחירים הרלוונטים לנו? האם הסל הזה לוקח בחשבון את כל המוצרים החדשניים? לא בהכרח.
המשמעות של אינפלציה שלילית של 0.7% בשנת 2020 היא בעצם שסל המחירים שבודקת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוזל ביותר מחצי אחוז לעומת 2019.
מה הוא יעד האינפלציה של בנק ישראל?
מי שמנסה לשלוט על האינפלציה במדינתו הקטנה הוא בנק ישראל. למדינת ישראל (כמו הרבה מדינות אחרות) יש יעד לאינפלציה. בחוק בנק ישראל היעד מוגדר כ-1% עד 3% בשנה. למה? הספרות הכלכלית גורסת שזה יעד בריא שמראה על צמיחה, על עליות שכר, על ביקושים למוצרים ושירותים אבל מצד שני לא שוחק את הכסף ואת רמת החיים בצורה הרסנית.
לכוון ליעד זה די נחמד אבל הפעם האחרונה שבנק ישראל הצליח לעמוד ביעד שהחוק מגדיר לו היה אי שם ב-2013 אז האינפלציה עמדה על 1.8%. מאז 2014 ועד 2020 (7 שנים ברציפות) בנק ישראל למעשה נמצא מתחת ליעד האינפלציה ולא עומד ביעדי החוק.
למה בעצם האינפלציה כזאת נמוכה?
ב-2020 התשובה די פשוטה - קורונה. הנגיף שפרץ לחיינו בשנה שעברה הוביל מדיניות סגרים שכמובן פגעה קשות במשק, הזניקה את שיעורי האבטלה והורידה בצורה משמעותית את האינפלציה.
האמת היא שגם לפני הקורונה האינפלציה הייתה נמוכה וזו שאלה שמעסיקה את הקהילה הכלכלית לא מעט שנים וחלק תופסים אותה כסוג של תעלומה. המחקר הכלכלי אומר שאם יש אבטלה כל כך נמוכה (למשל שיעור אבטלה של פחות מ-4% בישראל שלפני הקורונה) אז אנשים עובדים, יש לחצים לעליות שכר, ולכן הביקושים למוצרים ושירותים עולים והנה קיבלתם עליית מחירים. את הקשר בין האבטלה לבין האינפלציה אפשר לראות בעקומת פיליפס אבל בפועל - העקומה הזאת שהייתה לבסיס של ספרי הכלכלה לא ממש תאמה את המציאות בשנים האחרונות.
יש לזה כנראה מספר תשובות: השקל, המטבע שלנו, התחזק מאוד בשנים האחרונות מול הדולר והמטבעות האחרים בעולם. המשמעות היא שהמוצרים המיובאים עולים לנו פחות. תוסיפו לסיבה הזאת את העולם המשתנה של אמזון, עלי אקספרס וכל פלטפורמות הסחר האינטרנטי שמאפשרות לנו לרכוש מוצרים במחירים תחרותיים וזולים יותר. מה זה אומר לגבי העסקים כאן? שפתאום הם מתחרים מול ענקיות גלובליות ולכן צריכים להוריד מחירים כדי להישאר אטרקטיביים ורלוונטים והנה קיבלתם עוד לחצים תחרותיים שמורידים את המחירים במשק. גם מחירי סחורות ירדו בשנים האחרונות והורידו את מחירי הבסיס של המוצרים.
איך האינפלציה משפיעה על המשכנתא שלנו?
לאינפלציה יש כל כך הרבה השפעות על חיי היום-יום שלנו וכמובן על הכסף שלנו. החל מגובה הארנונה שאנחנו משלמים, קצבאות הביטוח הלאומי, אגרות החוב הממשלתיות וכמובן המשכנתא שלנו. למדד יש השפעה ישירה ועקיפה על המשכנתא של הציבור - בואו נפרק את זה:
#1 השפעה ישירה: מה המדד עושה למשכנתא שלנו?
בשנת 2020, בערך שליש מסך המשכנתאות שלקח הציבור היו צמודות למדד. כלומר יותר מ-20 מיליארד שקל יזוזו למטה או למעלה לפי מדד המחירים לצרכן. כשהוא עולה - החוב לבנקים גדל וכשהוא יורד - החוב לבנקים מתכווץ. (לקריאה נוספת - לחצו כאן).
למשל, לקחתם משכנתא של מיליון שקל ומתוכה 300 אלף במסלול צמוד מדד? אז אם המדד עלה ב-1% - אתם כבר לא חייבים 300 אלף שקל לבנק – אלא 303 אלף. הפרקטיקה הזאת כמובן משפיעה גם על ההחזר החודשי.
ב-7 השנים האחרונות המדד כאמור כמעט ולא הורגש ולכן לווים שלקחו צמוד למדד נהנו מריביות נמוכות ומדד כמעט אפסי. הערכות לשנה הקרובה עדיין צופות אינפלציה מתונה שאולי תתקרב לגבול התחתון של היעד הרשמי (1%).
#2 השפעה עקיפה: מה המדד עושה למשכנתא שלנו?
כאמור הציפיות הן כרגע לאינפלציה של סביבות ה-1% בשנת 2021 אבל אנחנו צריכים לדעת שאם האינפלציה תעלה יותר מ-1% לשנה ותתקרב אפילו ל-2% לשנה - זה ישפיע על המדיניות המוניטרית של בנק ישראל. או בעברית: אם האינפלציה תתחיל להרים את הראש באופן עקבי ומתמשך, בנק ישראל יעלה את הריבית במשק.
למה בעצם? כי ריבית זה הכלי העיקרי של בנק ישראל כדי להשיג את יעד האינפלציה שלו. אנסה להסביר בפשטות, ועל רגל אחת: כשיש אינפלציה מאוד נמוכה במשק (כמו המצב כיום) בנק ישראל מוריד את הריבית. כשבנק ישראל מוריד את הריבית הוא בעצם אומר לאנשים לא שווה לכם לשמור את הכסף בבנק כי לא תקבלו ריבית על הפיקדון שלכם. כשהריבית נמוכה בנק ישראל אומר לנו - שווה לכם לקחת הלוואות ולרכוש דברים (כן, זה תקף גם למשכנתאות שהופכות להיות זולות יותר ואז מחירי הדיור עולים). כשהריבית נמוכה שווה יותר לעסקים ולפירמות לקחת הלוואות כדי לפתוח מפעל חדש, לפתח מוצר חדש, להעסיק עובדים וכך אולי לתת עוד דחיפה למשק ולמצב התעסוקה. הדברים האלו אמורים להזרים ביקושים למשק ובעצם לעודד את האינפלציה (עליית מחירים).
כשהאינפלציה עולה בנק ישראל עושה בדיוק ההפך ומעלה את הריבית כדי לנסות לקרר מעט את הביקושים ולתת תמריץ לשמור את הכסף "מחוץ" לכלכלה האמיתית.
כלומר הנה ההשפעה העקיפה של האינפלציה על המשכנתא שלנו: גם אם לא לקחתם שום מסלול צמוד למדד, עצם עלית האינפלציה מובילה לעליה בריבית בנק ישראל שבתורה תשפיע על ההחזר החודשי שלכם דרך ריבית הפריים. כשליש מהמשכנתאות בישראל נקלח במסלול הפריים.
החיסונים כבר כאן - האם האינפלציה תרים ראש?
מבט צופה פני עתיד מראה שציפיות האינפלציה בעולם כולו מתחילות להרים ראש והמשקיעים בעולם כבר מתחילים להיערך ליום שבו החיסונים יחזירו את הכלכלות למסלול העסקים "הרגיל". בארצות הברית לדוגמא הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה כבר עולות על 2%. כאן בישראל, בגלל מאפיינים מבניים של המשק והחוזקה שמפגין השקל נכון לכתיבת שורות אלו, הציפיות לשנה הקרובה עומדות על 0.5%-1%. אפשר להסתכל איפה הציפיות האלו היו לפני חודש/חודשיים אז הן נעו סביב ה-0% ולהבין את המגמה. רוכשי הדירות צריכים אולי להתחיל להיערך לעולם עם אינפלציה מעט גבוהה יותר.
コメント