השבוע קפצה שוב פרסמות של אחת מחברות האשראי, במקרה הזה כאל, לקחת הלוואה בשביל לסגור את המינוס. הקמפיינרים בכאל אפילו הגדילו לעשות וכתבו ״להפוך את המינוס לפלוס״. זה כמובן שטות כי לקחת הלוואה בשביל לסגור את המינוס, אומר שרק החלפנו את שם הלוואה. מינוס זה הלוואה, וגם הלוואה מחברת כרטיסי האשראי זה הלוואה. חוץ מזה, ישראכרט כבר פעם המציאו את ״הקסם״ הזה שאם לוקחים הלוואה המינוס הופך לפלוס, מה שגרר ביקורת ציבורית נרחבת על הפרקטיות הפרסומיות שלהם והחברה גם חטפה קנס מבנק ישראל.
אבל נשים את זה בצד, ונשים בצד גם את העניין שלפי נתוני בנק ישראל, הריבית הממוצעת על המינוס בעת כתיבת שורות אלו היא 11.95% (!) והריבית הממוצעת של הלוואות בכאל די זהה לריבית הזאת (11.86%) (!!). הרי בואו נדבר בשאלה העקרונית - האם כדאי לסגור מינוס באמצעות הלוואה?
מצד אחד, אם נצמד לאקסל, התשובה יכולה להיות חיובית. ברוב המקרים מינוס זו ההלוואה היקרה ביותר ולכן אם אפשר להחליף הלוואה יקרה בהלוואה פחות יקרה, איפה השאלה בכלל?
מצד שני, יש את החיים עצמם שמתנהלים מחוץ לאקסל. אם אנחנו מדברים על מינוס מתמשך ולא משהו בגלל אירוע חד פעמי (שגם על זה אפשר לדבר) אז הגענו למינוס כי ההוצאות שלנו עלו על ההכנסות שלנו. אנחנו מוציאים כל חודש יותר ממה שאנחנו יכולים.
במצב כזה, זה לא ממש יעזור אם נחליף הלוואה יקרה בזולה כי אם לא נשנה התנהגות, נחזור להיות במינוס בעוד חודש-חודשיים-ארבעה ואז נהיה בבעיה גדולה יותר כי נהיה גם במינוס וגם נחזיק הלוואה. וזה יהיה פחות כיף.
לכן, זה לא יעזור אם לא נשנה באופן מהותי את ההוצאות/הכנסות שלנו כי מינוס, על אף שזו הלוואה יקרה מאוד, היא הלוואה קצת שונה. אין לה תאריך ידוע של פירעון מלא כמו הלוואה רגילה, ולכן מבחינת הוצאה חודשית היא הלוואה נוחה יותר (וזה בדיוק גם הבעיה עם המינוס).
תראו את הדוגמא כאן למטה. היא לוקחת בחשבון שאנחנו במינוס של 20 אלף ₪ בריבית של 11% שנתי, ומול זה נסתכל על הלוואה רגילה מהבנק לשנתיים ב-9% שנתי או הלוואה על חשבון קרן ההשתלמות ב-6% (כלומר נכון לכתיבת שורות אלו - פריים נקי).
התשלום על המינוס הוא לא חודשי אלא רבעוני. כלומר אחת ל-3 חודשים משלמים בדוגמא הזאת 540 ₪
קודם כל, אין שאלה. מינוס היא ההלוואה היקרה יותר ולאורך תקופה נשלם עליה יותר ריביות לבנקים, בדוגמא שלנו פי 2-3.5 ועדיין, שימו לב לפערים בהחזר החודשי וזו נקודה קריטית. נכנסנו למינוס בגלל שההוצאות שלנו גדולות מההכנסות נכון? אז מה אנחנו עושים בתגובה? מגדילים את ההוצאות עוד יותר בכמה מאות שקלים אבל העיקר להרגיש נעים בגב שיש לנו אחוז ריבית נמוך יותר. בסיטואציה כזאת, וללא שינוי מהותי בדפוסי ההוצאה, נחזור מהר למינוס יחד עם תשלום על הלוואה ואז הטבלה הזאת תישאר שוב עוד אקסל חמוד שניסה לעשות אופטימיזציה לסיטואציה פיננסית מבלי להתייחס לסיטואציה הרחבה יותר.
אז מה השורה התחתונה?
בעולם מושלם הלוואה עדיפה, אבל אנחנו לא חיים במעבדה אלא בעולם שבו יש תמריצים ורגשות ועומס של החיים. בעולם כזה, לדעתי האישית - ברוב המקרים לא יהיה נכון לקחת הלוואה כדי לסגור את המינוס. כמו הרבה דברים בחיים, כדי לסגור את המינוס, צריך לעבור דרך.
לצמצם את ההוצאות בצורה מספקת (זה כמעט נשמע בנאלי נכון? ועדיין) או להגדיל הכנסות. אפשר לעשות את זה רק בהחלטה מודעת. רק אם מחליטים שאנחנו ״על זה״ ורק אם מבינים שלאורך זמן, אי אפשר באמת לחיות ככה ולשלם לבנק המון המון כסף. (כמה זה המון כסף? נגיד שיש משפחה שחיה באופן די שגרתי על מינוס שנע בין 15 ל-20 אלף שקל. במקרה כזה, אותה משפחה תשלם לבנק כ-45-50 אלף שקל ריביות לאורך תקופה).
להציב יעד. כמה אנחנו מצליחים לפנות כל חודש במשך X חודשים. כלומר, לבנות תוכנית כדי לצאת מזה. בחודשים הקרובים נוריד את הוצאות הסופר ב-300 ₪. נוריד את ההוצאת על ____ ב-250 ₪ וכן הלאה וכן הלאה. זה בגדול מה שהיה צריך לקרות כשלוקחים הלוואה לסגירת המינוס. הרי במילים אחרות אנחנו אומרים, בואו נשלם כל חודש 900 ₪ כדי לצאת מהמינוס הזה של ה-20K אבל לא החלטנו מאיפה ה-900 ₪ האלו באמת מגיעים. זה הופך את אופצית ההלוואה למשהו קל מדי, לפלסטר שמסתיר את מקור הדימום. הגענו ישר לנוף היפה בפסגת ההר (אין מינוס) אז עכשיו המוטיבציה לטפס את ההר ולהזיע בשביל הנוף הזה נמוכה יותר.
להתחיל הפוך. קודם לטפס, ואז להגיע לנוף היפה. אם נראה לך שאפשר לעמוד בתשלום ההלוואה של ה -900 ₪ בחודש, בואו נשים אותו בצד. בפיקדון יומי או משהו (כדי שתהיה פעולה אקטיבית) וכל 3 חודשים נכניס אותו בחזרה לחשבון כדי לנגוס במינוס ולצמצם אותו. (איזה יופי זה לראות את המינוס קטן בכמעט 3,000 ₪ כל רבעון). 800-900 ₪ בחודש כפול 24 חודשים (שנתיים) והנה סגרנו את המינוס. עכשיו גם יש לנו הרגל לשים 900 ₪ בצד אז אפשר להתחיל לבנות כרית ביטחון ולהשקיע.
4. גם וגם וגם. לאלו שבכל זאת רוצים את הפתרון הזול יותר ובמקרים מסוימים כנראה העדיף. אפשר לקחת הלוואה על חשבון קרן השתלמות ולעשות גם אותה בלי ממש החזר חודשי (זה נקרא הלוואת בלון ובקרנות ההשתלמות קוראים לזה גרייס).
זה אומר שכמו מינוס משלמים רק את הריבית על ההלוואה ואז אחרי שנתיים או שלוש לצורך הדוגמא, צריכים לשלם את כל הסכום בבת אחת. זה כאילו לרקוד על שתי החתונות. מצד אחד - החזר חודשי מאוד נמוך (כ-100 ₪ בחודש). מצד שני ריבית נמוכה (פריים, או פריים מינוס חצי).
הנקודה היא שזה עדיין לקחת הלוואה, ואם לא הצלחנו בשנתיים האלו באמת לעמוד בתוכניות שלנו, נמצא את עצמנו בעוד שנתיים צריכים להחזיר את ההלוואה הזאת. נכון כנראה יהיה אפשר למחזר אותה או לגלגל אותה מחדש אבל עדיין, צריכים לקחת את זה בחשבון.
אני בעד פשטות.
Comments